חדשות

חדשות נדל"ן בישראל

למי שייכת הדירה שלי?– מאמר שלישי בסדרה

image-bennaim

במאמר הקודם הרחבנו בזכות הבעלות, אלא שרובם המכריע של בעלי הדירות בישראל אינם מוגדרים כבעלים אלא כחוכרים.
מהי חכירה? החוכרים, שוכרים את דירתם מרשות מקרקעי ישראל )המדינה( לתקופה ארוכה )מעל 25 שנה(.

תקופת השכירות נקבעת בהסכם שנחתם בין מקבל הזכות לבין רשות מקרקעי ישראל )הנקרא הסכם חכירה( ובגינה משולמים דמי שכירות שנתיים )נקראים דמי חכירה(.
מאחר וחכירה לדורות נמשכת שנים רבות, הגבולות בינה לבין זכות הבעלות מטשטשים.

ההבדלים יופיעו כאשר החוכרים ירצו להעביר את זכותם לאחר, לבצע שינויים או לבנות תוספת בנייה שאז יצטרכו לקבל אישורים מהרשות.
מהו היוון? בשנים האחרונות הרשות אפשרה לחוכרים להוון את זכויותיהם, כלומר לשלם מראש סכום חד פעמי מופחת בגין דמי החכירה לשנים הבאות.

לרוב, התשלום כולל חכירה ל – 49 שנים ועוד 49 שנים נוספות, ללא צורך לשלם דמי חכירה בתקופה זו, וכן פטור ממרבית תשלומי ה”מס” לרשות הנדרשים מבעל זכות חכירה רגילה.
למעשה רוכש דירה בבית משותף שזכויותיה מהוונות, נמצא במצב דומה לזה של בעל זכות בעלות פרטית.

איך בודקים? את זכות החכירה והיקפה נגלה במרשם בו רשומה הדירה.
אם הדירה רשומה בטאבו נוציא נסח רישום המשקף את הזכויות באופן דומה לדירות בבעלות פרטית, אלא שתחת הכותרת “בעלים” תופיע מדינת ישראל או רשות הפיתוח ושמנו יופיע תחת הכותרת “חכירה” .

ביחס לדירות שאינן רשומות בטאבו יש לקבל מרשות מקרקעי ישראל “אישור זכויות”.
באישור הזכויות יופיע גם שמה של החברה המשכנת המטפלת בדירה, אליה נפנה לקבלת פרטים נוספים.

למה לשים לב? כאשר אנו מוציאים את נסח הרישום או את אישור הזכויות יש לשים לב האם החכירה מהוונת, מהו מועד הסיום שלה והאם יש הערות המגבילות העברה או פעולה אחרת בדירה.
אם איננו בטוחים במשמעות המפורט באישור או בנסח, מומלץ לפנות לעו”ד המתמחה בנושא, להמשך טיפול.