למשרדי הגיעה שיחת טלפון מבוהלת “אני רוצה למכור את הדירה, אבל העו”ד המטפל רוצה המון כסף בשביל אישור זכויות, מה עושים”? כדי לא להשאר במתח, אקדים ואומר כי דרישת התשלום לא הייתה חוקית.
אז מה קרה כאן? ממועד אכלוס הבניין על ידי רוכשי הדירות ועד לרישום הבניין כבית משותף ורישום הדירה על שם הרוכש בטאבו )לא משנה כמה זמן זה לוקח ומאיזו סיבה הבניין לא נרשם כבית משותף(, משמש הקבלן, בדרך כלל באמצעות משרד עורכי הדין המייצג אותו, “חברה משכנת”.
החברה המשכנת היא מעין טאבו פרטי. כל הפעולות שמבוצעות בדרך כלל בטאבו מתנהלות במקום בטאבו, אצל הקבלן.
במקרה שאנו רוצים למכור או לבצע פעולה אחרת בדירה הרשומה בחברה משכנת, יש לפנות ישירות לחברה לקבלת הנוהל המקובל אצלה לביצוע הפעולה המבוקשת. לאחר שמלאנו את כל הנדרש, היא תנפיק הפנייה לרשות מקרקעי ישראל )שהרי כפי שהסברנו בכתבות קודמות הדירה רשומה גם שם( שבו היא מבקשת ממנו להעביר את זכויות החכירה מהרוכש הראשון )אנחנו המוכרים( לרוכש השני )הקונה( ורק עם קבלת אישור הרשות תסתיים העברת הזכויות והחברה המשכנת תנפיק אישור זכויות חדש על שם הקונה.
שימו לב- אמנם ביצוע פעולות בחברה משכנת כרוך בתשלום אגרה, )כפי שנודע ללקוח שלי( אולם בעקבות חקיקת צו פיקוח, הוגבל התשלום אותו רשאית לגבות החברה המשכנת בגין הפעולות הרגילות )אישור זכויות, העברת זכויות, מתן התחייבות לרישום משכנתא(, וככלל יהיה התשלום דומה לאגרות המשולמות לטאבו בגין פעולות אלו.
קבלנים רבים, כולל עורך הדין של הלקוח שלי עובדים עדיין בשיטת “מצליח” ומנסים לגבות סכומים גבוהים כ”דמי טיפול”. דרישה זו אינה חוקית ויש להתעקש לשלם רק את האגרות הקבועות בצו. לתשומת לבכם: תוכנית השר כחלון להעלאת מס הרכישה טרם עברה את כל הליכי החקיקה, אך כמובן שאם וכאשר הדבר יהיה רלוונטי, נעדכן…
הערות והארות יתקבלו בברכה